פסק-דין בתיק ת"א 53829-05-12

                        לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975

מדובר בתובענה לפיצוי כספי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין 2 תאונות שאירעו לתובע ביום 30.3.11.

טענות התובע בתמצית

1. התובע יליד 13.11.84
2. ביום 30.3.11 בסביבות השעה 8:00, הלך התובע בחצר מקום עבודתו עת נפגע על ידי רכב נהוג בידי הנתבע 1 אשר נסע לאחור (להלן- התאונה הראשונה).
3. התובע טופל בבית החולים רמב"ם, שם אובחנה חבלת גב תחתון ואגן, זאת ללא ממצאים חריגים, בוצעו צילומים ללא עדות לחבלה חריפה ובבדיקה נמצאה רגישות בלבד. התובע שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה בת יומיים ונטילת משככי כאבים.
4. בהמשך היום, בסמוך לשעה 15:00, נהג התובע בכביש בין עירוני בדרכו חזרה מהעבודה, עת התנגש ברכב אחר וספג חבלות גוף (להלן-התאונה השנייה).
5. התובע טופל בבית החולים גליל מערבי בנהריה, אליו התקבל בשעה 18:57. שם התלונן על סחרחורת וכאב גב תחתון, אך לא אובחנו ממצאים חריגים והוא שוחרר לביתו כבר באותו ערב.
6. התובע מחזיק בתעודת מחלה לתקופה החל מיום 30.3.11 ועד 13.5.11 מאת ד"ר אריה בן ארי אשר צורפה לכתב התביעה. 
7. בגין התאונה הראשונה פנה התובע למוסד לביטוח לאומי וקיבל דמי פגיעה בשיעור 9838 ש"ח.
8. התובע עותר לפיצוי כספי בסך 10,000 ש"ח בגין כל אחת מהתאונות בתוספת הוצאות ושכר טרחה ובניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי.

טענות הנתבעים בתמצית

9. הנתבע 1 נהג ברכב הפוגע בתאונה הראשונה, רכב אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 2.
10. הנתבעת 3 הינה מבטחת רכבו של התובע, המעורב בתאונה השניה.
11. הנתבעים טוענים כי נוכח דו"ח חקירה שהציגה הנתבעת 2, ספק אם התרחש ארוע התאונה בכל אחד מהמקרים.
12. בנוסף, על יסוד התעודות הרפואיות טוענים כי לא אובחנה כל חבלה לתובע כתוצאה מהתאונות וכי מקום בו אין נזק, אין מקום לפסיקת פיצוי.
13. הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות בהיעדר כל הוכחת נזק ומשעה שמהתעודות הרפואיות עולה כי לא הוענק לתובע כל טיפול והוא שוחרר, בסמוך לאחר הבדיקות. בעקבות התאונה הראשונה אף חזר לעבודה בו ביום.
14. בנוסף, הנתבעת 3 טוענת כי ככל שנגרם לתובע נזק כלשהו, הרי יש לזקוף אותו במלואו לנסיבות התאונה הראשונה וכן לבצע ניכוי רעיוני של תקבולי ביטוח לאומי, שכן מדובר בתאונת עבודה בגינה לא הגיש התובע תביעה כפי זכותו.

הכרעה